בין קיימות עסקית לאחריות סביבתית

בשנים האחרונות ניתן לראות דרישה הולכת וגוברת בקרב מחזיקי עניין לקידום גילויי אחריות סביבתית מצד עסקים וחברות בישראל. תופעה זו מתרחשת מסיבות מגוונות, החל מעליית מודעות הציבור לנושאים ובעיות סביבתיות, דרך עליית מחירי הדלק, החשמל והמים ועד רגולציה מתפתחת והצטרפות ישראל לגופים ולתהליכים בינלאומיים, כגון ארגון המדינות המפותחות OECD ואמנת פריז.

לעסקים וארגונים השפעה ישירה או עקיפה על מה שמוגדר כמוצרים ציבוריים או טובת הכלל, החל באיכות האוויר ועד לרווחת הקהילות השכנות. אחריות סביבתית תאגידית מציעה אלטרנטיבה שהיא ערכית מצד אחד, ומאוד יישומית מן הצד האחר.

במאה ה-21, התאגידים הם חלק משמעותי מהחברה, על פי ד"ר ג'רמי ברנשטיין (חבר וכותב במרכז השל לקיימות), חובה עליהם לנהוג מעבר לאחריות, מתוך תחושה של אזרחות. עם תודעה גוברת והתכווננות הן לצדק חברתי והן לסביבה בריאה ומקיימת, העולם העסקי איננו יכול לעמוד מן הצד ולטעון שהוא לא מעורב, או שהוא אינו משפיע או מושפע. ההפך הוא הנכון – המגזר הפרטי הוא בין המושפעים והמשפיעים ביותר בנוגע ליכולתנו להנהיג חברה מקיימת, וכגודל התרומה "לבעיה", כך גודל הפוטנציאל להוות חלק מהותי של הפתרון.

היתרונות שבניהול אחריות סביבתית בחברות עסקיות:

הטמעת אחריות סביבתית בחברות עסקיות מעבר להיבט הערכי יכולה לייצר גם דיבידנדים ארגוניים ועסקיים:

  • חיסכון ויעילות – אחריות סביבתית מביאה לצריכה מינימלית של משאבים וציוד, כגון דלק, מים, חשמל, נייר, ציוד משרדי ועוד. החיסכון הכספי הוא תוצר לוואי מבורך ומוערך של פעולות אלה.
  • הזדהות העובדים עם הארגון – ההתנהלות הסביבתית מעשירה את היומיום של העובדים בערך מוסף, ומחזקת את הקשר לארגון. פעולות בעלות ערך משמעותי לסביבה, מעניקות לעובדים תחושת סיפוק.
  • העלאת מודעות – התנהלות סביבתית יומיומית מטביעה הרגלים בקרב העובדים והלקוחות, אותם ייקחו עמם גם אל בתיהם ומשפחותיהם.
  • בידול ותדמית – ההתנהלות הירוקה של התאגיד משקפת כלפי מחזיקי העניין שלו (החל בעובדים וכלה בקהילה ובלקוחות) את דאגתו לסביבה. תאגיד הפועל באחריות סביבתית מעיד על מובילות, חוסן וחדשנות.

על קיימות ואחריות סביבתית

"קיימות" היא המונח העברי שטבעה האקדמיה ללשון העברית למונח Sustainability – המתאר תפיסת עולם רחבה ורב ממדית המתבססת על מערכת של איזונים בין האדם לסביבתו.

קיימות במובנה הרחב היא היכולת להמשיך לקיים תהליך או מצב לאורך זמן. באקולוגיה, מערכת בת קימא היא מערכת שהמגוון הביולוגי שלה ופוריותה נשמרים לאורך זמן. בשביל בני האדם, קיימות היא הפוטנציאל לחיים של רווחה בטווח הרחוק, מבחינה סביבתית, כלכלית וחברתית.

פיתוח בר קיימא

פיתוח בר קיימא הוא פיתוח העונה על צורכי הדור הנוכחי, מבלי להתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם. פיתוח בר קיימא כולל בתוכו היבטים של רווחה כלכלית, שוויון חברתי וצמצום הפגיעה בסביבה, ואינו פוגע במשאבים שעליהם הוא נשען. כתוצאה מכך, פיתוח כזה יכול להמשיך ולהתקיים זמן רב באותו אופן.

במרכז תפיסה חדשה זו עומד המושג "קיימות" או "פיתוח מקיים". במקום אופני הפיתוח המקובלים, של צריכת משאבי הסביבה ללא מעצורים וללא התחשבות בהשפעתם על ערכים חברתיים כמו צדק ושוויון, יש לבסס גישה של פיתוח המתחשב במגבלות הסביבתיות והחברתיות, לטובת החברה כולה. פיתוח זה שואב את ערכיו מההבנה שהאדם הוא חלק אחד ממערכת גדולה ומורכבת לאין שיעור – מערכת החיים.

מתוך אתר מרכז השל – www.heschel.org.il

דוגמה מתוך הקוד האתי של חברת מקורות:

"החברה פועלת לשלב שיקולי פיתוח בר קיימא, החל משלב התכנון ועד ליבת העשייה בכל שרשרת הערך ובכל פעולותיה בשטח ובמטה. החברה מצפה מהמתכננים, מהקבלנים, ומהספקים שהיא פועלת עמם להיצמד ככל האפשר לעקרונות תכנון בר קיימא, ובכללם למזעור הנזק הסביבתי והפגיעה בנוף, לשיקום הנוף ולבחירת החלופה היעילה ביותר מבחינת שיקולים אנרגטיים. החברה מאמינה כי רק ראייה כוללת, בשיתוף פעולה ואגבור (סינרגיה) עם כל מחזיקי העניין, תאפשר התמודדות עם אתגרי הקיימות של המשק הישראלי."

בעולם התאגידים, מושג זה תורגם לרעיון השורה התחתונה המשולשת: חברות המנסות להגיע לקיימות אינן מסתפקות בשורה תחתונה יחידה של רווח והפסד כספי, אלא בוחנות את עצמן על פי השורה התחתונה המשולשת, המורכבת מהפן הכלכלי, מהפן הסביבתי ומהפן החברתי. לעתים זה נעשה בתום לב, ולעתים על מנת להשיג יעדים אחרים.

מדיניות סביבתית ארגונית

מהי מדיניות סביבתית של תאגיד?

מדיניות סביבתית מייצגת את עמדת הארגון ביחס להשפעותיו על הסביבה שבה הוא פועל. לחברות רבות ישנו מסמך מדיניות סביבתית אשר מטרתו היא להוות אבן פינה של התוכנית לצמצום השפעה מזיקה של הארגון על הסביבה בכל המובנים: פליטות גזי חממה, ניהול וצמצום פסולת, התייעלות בצריכת משאבים מתכלים וכדומה, כפי שנושאים אלה באים לידי ביטוי הן בפעילות הלוגיסטית, והן בליבה העסקית של הארגון.

בכדי להקנות למסמך מדיניות סביבתית של החברה תוקף מעשי, יש לבנותו כחלק אינטגרלי מאסטרטגיית החברה, בדומה לכל מסמך הצהרת כוונות או מדיניות בתחומים אחרים, ולוודא שהוא אכן נוגע לכל חלקי פעילותה היומיומית. עצם פרסום המדיניות לציבור כמסמך רשמי של החברה מקנה חשיבות לתהליך ומשפר את השקיפות אל מול מחזיקי העניין.

הנחיות לכתיבת מסמך מדיניות סביבתית

מסמך המדיניות הסביבתית הוא למעשה הגושפנקא של הארגון לעסוק בנושא הסביבתי על כל היבטיו. מתוקפו ועל בסיסו ייגזרו תוכניות הפעולה והתקציב שיוקצה להן, ועל כן הוא בעל חשיבות לארגון המבקש להתחיל בפעילות סביבתית רחבה העונה על הצרכים העולים מפעילות הארגון, ונוגעת בכל הנושאים הרלוונטיים.

10 נקודות חשובות להתייחסות בכתיבת מדיניות

בכתיבת מסמך מדיניות סביבתית מקיף ואפקטיבי, מומלץ לוודא מראש כי הוא כולל את עשר הנקודות הבאות:

  1. הצהרת כוונות: המסמך יבטא את נכונותה של החברה לקחת אחריות על השפעותיה הסביבתיות ואת רצונה להגיע למצב "מקיים", שבו ההשפעה על הסביבה היא מינימלית. כתיבת מסמך המדיניות הסביבתית היא הצעד הראשון במסע זה.
  2. נקודת מוצא: כדאי לפרט בבהירות את הסיבות ליציאה לתהליך, תוך מתן דגש על סיבות ייחודיות למאפייני הארגון ולתחום עיסוקו.
  3. השפעות סביבתיות: מדיניות סביבתית טובה תתייחס להשפעות הסביבתיות המהותיות של הארגון ושל המגזר שאליו הוא משתייך.
  4. עקרונות סביבתיים: על המסמך להתבסס על עקרונות מובילים בתחום האחריות הסביבתית, כגון עקרון הקיימות, שימוש מושכל במשאבים מתכלים וכיו"ב. כמו כן, תתייחס המדיניות לאתגרים הסביבתיים העיקריים ברמה האזורית, הלאומית (למשל מחסור במים) והגלובלית (שינוי אקלים).
  5. חוקים, תקנות וקודים וולנטריים: המסמך יציין מהי הרגולציה הסביבתית הרלוונטית לארגון וכיצד הוא עומד בה, לצד אימוץ של אמנות, עקרונות ודירוגים וולנטריים.
  6. סיכונים סביבתיים: מומלץ לעסוק בסיכונים סביבתיים קיימים ופוטנציאליים עבור החברה. סיכונים סביבתיים עלולים להתפתח, למשל, מהשפעתה של חקיקה סביבתית על החברה, מבעיות סביבתיות בשרשרת האספקה, דעת הציבור ועוד.
  7. מחזיקי עניין: בכדי לזהות השפעות ואתגרים סביבתיים עתידיים, מומלץ לפתוח בתהליך של דיאלוג עם מחזיקי העניין של החברה, שעל בסיסו תגובש המדיניות.
  8. מחויבות הנהלה: על מנת לתת ביטוי לרמת המחויבות של החברה למסמך, עליו להיות חתום על-ידי הדרג הגבוה ביותר.
  9. עדכון המסמך: המסמך יתעדכן מדי תקופה שהוגדרה מראש.
  10. רתימת עובדים: מומלץ לכלול התייחסות לחשיבות רתימת העובדים למהלכים הסביבתיים.

 

בהקשר זה- דירוג מעלה רואה בפרסום מסמך המדיניות הסביבתית לציבור ולמחזיקי העניין עניין מהותי בהתנהלות החברה, ולמעשה דורשת את פרסום המדיניות לציבור באתר האינטרנט של החברה, בדו"חות הכספיים או בדו"ח החברתי-סביבתי. כמו כן, ישנה חשיבות רבה לתקשור המסמך למגוון מחזיקי העניין של החברה ולעובדי הארגון במיוחד.

"כששואלים אותי אם אני פסימי או אופטימי לגבי העתיד, אני תמיד משיב את אותה התשובה: אם הנך מסתכל על המידע על אודות מה שמתרחש על כדור הארץ היום ואינך פסימי, אזי לא הבנת את הנתונים. אבל אם הנך פוגש פנים מול פנים את האנשים שמנסים לשקם את כדור הארץ ואת חייהם של העניים ואינך נותר אופטימי, אזי לבך כנראה חדל מלפעום." פאול הוקן, הוגה ואקטיביסט

מאמרים נוספים

דילוג לתוכן