מהו קוד אתי?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

קוד אתי הינו מסמך רשמי המציג ערכים ונורמות התנהגות עסקיות המצופות מעובדי הארגון.

קוד אתי כחלק מתוכנית אתיקה כוללת, שואף לקרב את חזון וערכי הארגון צעד אחד נוסף אל עבר התנהגויות ופרקטיקות יומיומיות, על מנת להנגיש את הערכים והמילים הגבוהות לגובה העיניים של העובדים.

בשנים האחרונות אנו מוצאים בישראל יותר ויותר חברות עסקיות אשר גיבשו קוד אתי, עקב התגברות המודעות והרגולציה בנושא- החל מה-SOX  ועד להנחיות רשות ניירות ערך והמפקח על הבנקים.

על פי דירוג "מעלה" (המדרג חברות ציבוריות ופרטיות בישראל על פי קריטריונים של אחריות תאגידית), קוד אתי הנו "מסמך שיטתי המציג ערכים וסטנדרטים או כללי אתיקה מחייבים ומסביר אותם, בין השאר, על יסוד התכונות המכוננות של החברה וערכי הדמוקרטיה".

יתרונות הקוד האתי

עבור הארגון, לקיומו של קוד אתי מספר תועלות מרכזיות:

  1. ניהול מוניטין
  2. חיזוק הזהות התאגידית
  3. ניהול סיכונים והזדמנויות
  4. שביעות רצון העובדים
  5. חדשנות ולמיד

כתיבת קוד אתי

הקוד האתי הנו נדבך משמעותי המהווה את המשענת, הסימוכין והמצפן האתי של הארגון. כאשר הוא נכתב ומוטמע כהלכה, הוא מהווה כלי התומך ומחזק את האסטרטגיה הכוללת של הארגון.

כתיבת קוד אתי

האתגר לכותבי הקוד האתי

האתגר לכותבים קוד אתי הוא בשילוב בין נורמות וערכים אוניברסליים, לבין הסביבה העסקית והתרבותית של הארגון שעבורו נכתב הקוד. קוד שאינו מכיל מרכיבים ומאפיינים ייחודיים לסקטור ולחברה הספציפית, יהיה מטבע הדברים ערטילאי  ואקדמי,  וידבר פחות לעובדים. על כן השאיפה היא  לאפשר בקוד ביטוי לייחודיות ולצרכי הארגון, ולהביא להתאמתו ולבידולו. ניתן לעשות זאת על ידי תהליך יסודי, שתוצאתו היא קוד מותאם ומאפיין את התרבות הארגונית הספציפית של הארגון ואת ההקשרים הרלוונטיים אליו. כך נתפס הקוד כאותנטי ואמין יותר, ומקל בהרבה את שלב ההטמעה.

מהו קוד אתי מוצלח?

הפרופסור לפילוסופיה אסא כשר ועו"ד ד"ר עלי בוקשפן מגדירים קוד אתי מוצלח ככזה המכוון את ההתנהגות בארגון לעבר הסטנדרטים של ההתנהגות הראויה, יותר משהוא מרחיק אותה מן האפשרות של ההתנהגות שהיא לא ראויה עד כדי כך שהיא פלילית לכאורה.

(עלי בוקשפן, אסא כשר, "משפט ועסקים" ב' התשס"ה)

  • מבנה הקוד האתי

לקוד האתי שלושה מבנים בסיסיים אפשריים:

  • חלוקה על פי מחזיקי עניין ( (stakeholders

מבנה זה מחלק את הקוד האתי בהתאם למחזיקי העניין השונים של הארגון (עובדים, לקוחות, ספקים, רגולטור, סביבה וכדומה). כך בקוד האתי של קבוצת מגדל, באשר למחזיקי העניין הלקוחות, למשל:

  1. חלוקה על פי ערכים

על פי מבנה זה, משויכים סעיפי הקוד השונים לערכי הארגון, כמו לדוגמא בקוד האתי של בנק אגוד:

  1. חלוקה על פי תחומים ארגוניים – שיווק, מכירות, משאבי אנוש וכדומה.

דוגמה לחלוקה למחזיקי עניין: מחזיקי העניין של הארגון – Stakeholders –  (הגורמים המשפיעים ומושפעים מהארגון)

תהליך הגיבוש והכתיבה של הקוד האתי

החברות בישראל כותבות ומגבשות את הקוד  בעצמן או באמצעות יועצים חיצוניים, בדרך כלל מתחום האחריות התאגידית, אך לעיתים גם בסיוע עורכי דין ורואי חשבון.

בראשית התהליך, על החברה לבחון ולהגדיר את המשאבים המוקצים לטובת התהליך – זמן ומשאבים כספיים.

שלב הגיבוש והכתיבה יכול להתבצע בשני אופנים עיקריים:

  1. תהליך סגור– בו ממונים עובד או קבוצת עובדים מתוך הארגון על כתיבת הקוד, או יועץ חיצוני אשר מתבקש לסייע בכתיבת הקוד.
  2. תהליך פתוח– בו, בנוסף לתהליך הסגור, משותפים מחזיקי עניין פנימיים (עובדים ומנהלים) וחיצוניים (לקוחות, ספקים וכדומה) על ידי ראיונות אחד על אחד, קבוצות מיקוד וסדנאות המערבות מספר עובדים במקביל. יתרונות המודל הראשון הם בעיקר פשטות ומהירות, בעוד שיתרונותיו של המודל השני הם בדרך כלל דיוק ואותנטיות גבוהים יותר, בצד שיתוף ורתימה אשר מתחילים למעשה את שלב ההטמעה של הקוד בארגון.

על פי הספר "אתיקה בעסקים הלכה למעשה -מדריך יישומי לגיבוש ולהטמעה של קוד אתי בארגון", (בהוצאת המרכז לערכים בעסקים),  שילוב של יועץ חיצוני לגיבוש הקוד יכול לסייע בהגברת תחושת הדיסקרטיות בשלב הראיונות, במיצוב אובייקטיבי יותר אם וכאשר מתגלים קונפליקטים בתהליך וכן מאפשר הדבר ללמוד מהנעשה בארגונים אחרים ועל ידי כך להקטין את האפשרות לטעויות.

הקוד האתי של חברת מקורות– נכתב בסיוע Good Vision

מתוך הקוד האתי של חברת מקורות:

דירוג מעלה מגדיר את קיומו של קוד אתי כתנאי סף לפרק האתיקה כולו: רק חברות אשר יש להן קוד אתי יכולות לצבור נקודות בפרק זה.

שלבי גיבוש וכתיבת הקוד האתי

שלב ראשון- שלב האבחון:

על מנת להתאים את הקוד האתי לתרבות וליעדים הארגוניים, מומלץ לקרוא, לנתח ולהסיק מסקנות רלוונטיות מחומרים שונים:

1.חומרים פנימיים של הארגון, כגון: חזון הארגון, תוכנית אסטרטגית עסקית, ערכי המותג, ועבודות קודמות שנעשו בארגון בתחומים שונים.

2.חומרים חיצוניים: קודים אתיים מהארץ ומהעולם של חברות דומות, תקנים ומדדים רלוונטיים , כגון דירוג מעלה (ר' הרחבה פרק כללי) , תקן 10000 לאחריות חברתית של מכון התקנים הישראלי , מדד GRI (יוזמת הדיווח העולמית לדיווח וולונטרי של ארגונים על השפעתם הכלכלית, סביבתית וחברתית. ר' הרחבה פרק הדיווח); ה-Global Compact יוזמה (משותפת של עסקים וסוכנויות האו"ם להעסקה הוגנת ושמירה על הסביבה. ר' הרחבה בפרק כללי) וכדומה.

שלב שני- ראיונות ותקשורת עם מחזיקי העניין לצורך גיבוש הקוד:

עפ"י המודל שפותח ב-good vision, מומלץ לקיים ראיונות עם מגוון מחזיקי העניין (לקוחות, ספקים,שותפים, רגולטור, נציגי חברה אזרחית וכיו"ב) על מנת לקבל אינדיקציה מדויקת יותר על התנהלות הארגון ובכך לאפשר  כוונון  טוב יותר של  הרף הערכי אליו החברה שואפת .

ראיון לדוגמא עם מחזיק עניין לקראת גיבוש הקוד האתי:

1.מה תפקידך ומה היחסים שלך עם הארגון/החברה?

2.למה את/ה מצפה מהחברה בהתנהלות מולך?

3.מהן המלצותיך לשימור?

4.מהן המלצותיך לשיפור?

5.האם נתקלת בדילמות אתיות או אחרות ביחסים עם הארגון/החברה?

6.תנ/י דוגמא לארוע שאת/ה גאה בו בהקשר לחברה?

7.האם נתקלת בחשד לעבירות אתיות בחברה?

8.מהי החברה/הארגון בשבילך?

9.כיצד את/ה מעריכ/ה את החברה בהשוואה לחברות אחרות מאותו סוג?

10.מידע נוסף שתרצה/י להוסיף:

לסיכום- ראיונות ושיחות עם מחזיקי העניין בשלב גיבוש הקוד מסייעים בדיוק התובנות, כיוון שהמציאות הנראית מקומת ההנהלה אינה תמיד זהה לזו  שרואים הספקים או הלקוחות. מעבר לכך, קוד אתי  שגובש בשיתוף מחזיקי העניין מקבל תוקף משמעותי יותר הן במישור המהותי, הן במישור השיווקי.

שלב שלישי- גיבוש וכתיבת הקוד האתי

לאחר שלבי המחקר (שלב האבחון ושלב הראיונות) מתבצעת כתיבת הקוד תוך סינתזה מחושבת של הערכים, המסקנות, החזון והמציאות כפי שהשתקפו בתהליך.

נושאים מומלצים בקוד האתי

הנושאים אותם מומלץ לכלול בקוד האתי מחולקים לשלוש קבוצות:

  • סעיפים כלליים לגבי עצם השימוש בקוד, בהם:
  • תכלית ותחולת הקוד
  • תיבת פניות במקרה של הפרה אתית או דילמה אתית
  • פרטי הממונה על האתיקה בארגון
  1. מבחנים עצמיים לשימוש בקוד, כגון:

מבחן המראה, הכרית והעיתון (האם היה/תה העובד/ת ישנ/ה במנוחה, או עומד/ת בגאווה מאחורי המעשה, אם היה/תה מתבונן/ת בעצמו/ה בראי או קורא/ת על עצמו/ה בעיתון).

  • הפרות של הקוד-  תרחיש בעת הפרת הקוד
  1. סעיפים רגולטוריים ונהליים אשר מומלץ לשלבם אפילו באזכור ראשוני, כגון:
  • איסור קבלת ומתן מתנות
  • איסור ניצול מעמד לרעה
  • שמירה על נכסי החברה
  • חובת אמונים
  • נהלי ניגוד עניינים
  • חובת זהירות
  • מניעת שחיתות ושוחד
  1. ערכים ונורמות התנהגות מצופים:
  • הצהרה על ערכים מכוננים ונורמות התנהגות מצופות- זה עיקרו של הקוד והחלק החשוב ביותר בו.
  • הערכים יכולים להופיע במרוכז בתחילת או במהלך הקוד ו/או להיות מוטמעים בין הסעיפים השונים.

מומלץ לתת ביטוי לערך אחד לפחות מכל קבוצת ערכים:

  1. ערכי מוסר אוניברסליים: כדוגמת יושר, אמינות ושקיפות.
  2. ערכים מקצועיים עסקיים: כדוגמת מקצועיות, שירותיות, מובילות וחדשנות.
  3. ערכים בינאישיים: כגון שמירה על כבוד האדם ובריאותו, רגישות ושיתוף פעולה.

במחקר שערכו גאומינץ וליר (gaumintz and lere  ) על קודים אתיים בארה"ב ונסקר בספרה של רות וולף ("אתיקה טובה לעסקים", הוצאת ראובן מס, ירושלים) הופיעו בין השאר הנושאים הבאים כמאפיינים קודים אתיים:

  1. יושר והגינות
  2. סודיות ואמון
  3. מחויבות למקצוע
  4. מחויבות להימנע מניגודי ענינים
  5. ציות לחוק ולתקנות
  6. מניעת אפלייה ושוויון הזדמנויות
  7. אחריות חברתית וסביבתית

בנוסף, מומלץ לאפשר שקיפות הקוד לציבור באתר האינטרנט או בדוחות הציבוריים של החברה. (ר' נספח לשאלון דירוג מעלה המלא).

תוספות לקוד האתי

ניתן להוסיף לקוד פרקים נוספים על מנת להעשיר אותו ולבדל אותו מקודים אתיים אחרים:

  1. עדויות מהשטח אשר ממחישות התנהגות ערכית ונותנות חיים לקוד.
  2. ציטוטי עובדים.
  3. מילון מונחים קצר שיבאר  מושגים שאינם שגורים, כגון "מחזיקי עניין", "אחריות תאגידית", "פיתוח בר- קיימא" ועוד.
  4. מחויבות הנהלה ומנהלים: ישנן חברות שבוחרות לתת דגש מיוחד למחויבות העודפת של מנהלים להוראות הקוד האתי בכלל, ולערך הדוגמא האישית בפרט. להוספת פרק זה יתרונות וחסרונות, ויש לשקלה בהתאם לתרבות הארגונית בכל חברה.
  • ניסוח שפת הקוד האתי:

גוף: על פי תפיסתנו בGood Vision-, רצוי לנסח את הקוד האתי, בשונה ממסמך נהלים או מסמך משפטי, בשפה רכה אשר מניעה לפעולה ויוצרת השראה. מנסיוננו, מומלץ להשתמש בגוף ראשון רבים ("אנו"), כדי לרתום את העובדים ולהימנע מאמירות קשות ומרתיעות, כגון "עובדי החברה מחויבים ל….".

את הקוד ניתן לכתוב בזמן הווה או בזמן עתיד: "עובדי החברה שומרים על סודיות המידע..", או "עובדי החברה ישמרו על סודיות המידע..". לזמן ההווה יתרון מכיוון שהוא משקף דיוק עכשווי. מנגד, האמירות העתידיות מאפשרות לגשר על פערים בין הרצוי למצוי, וממצבות את הקוד כמצפן שיש להתכוון לפיו.

אישור הקוד:

מכיוון שהקוד האתי הינו מסמך פורמלי מחייב לכלל הגורמים בחברה, מומלץ לאשרו בטרם ההשקה עם המנכ"ל, ההנהלה והדירקטוריון . בנוסף, ע"פ תקנות ה-SOX , יש לאשרו גם עם סמנכ"ל הכספים והדירקטוריון.

 

מאת : עברי ורבין מנכ"ל חברת גוד ויז'ן

פורסם בספרו אחריות תאגידית שיצא לאור בשנת 2013

דילוג לתוכן